|
אחד מכללי ההתנהגות ( כלל מספר 2 ) שאנו לומדים בקורס הצלילה הוא בחירת משקולת ושימוש במאזן ציפה בכדי להבטיח את ההנאה שלנו ולהגביר את הבטיחות שלנו בצלילה ההנאה המושלמת היא הרגשת הריחוף מגע המים ויופיו של החי והצומח התת מימי
כל זה מבוסס ברובה על האיזון שלנו מתחת למים. להגיע לאיזון המושלם אנו נדרשים לשלוט על הציפה שלנו
אנו בעצם נדרשים לשלוט בכושר הציפה שלנו בכדי ש:
א' - שנוכל לצלול ללא מאמץ צולל כבד יעבוד קשה לא לשקוע צולל קל יעבוד קשה בשביל לשקוע
ב.- צולל מאוזן רגוע נינוח נהנה ובעצם גם חוסך משמעותית בצריכת האוויר.
ג – שליטה ושמירה בקלות על עומק הצלילה ובכך גם לעמוד בפרופיל ותכנון הצלילה שלנו.
ד – להגביר את רמת הבטיחות במהלך הצלילה שכן צולל יוצא מהמים רגוע יותר, עייף פחות וגם פחות חנקן
ברקמות.
כלל חשוב בצלילה אומר שצולל בטוח הוא צולל רגוע הוא צולל אשר נהנה יותר.
בשביל לשלוט בציפה שלנו מתחת למים חשוב ליישם כמה עקרונות שלהם השפעה קריטית:
תנוחת הגוף:
כולנו יודעים שתנוחת הגוף הנכונה בצלילה היא שכיבה אבל לא כולם מבינים למה בעצם .
נתחיל בכך שבזמן צלילה או אפילו שנירקול הראש שלנו משמש כהגה כיוון לאן שנפנה את ראשנו לשם גופנו ינוע .
נמשיך עם ארכימדס אשר אומר שכל גוף השקוע בנוזל מופעל עילוי כוח כאשר אנו עומדים במים כ - 95% מגופנו שקוע במים אך כאשר אנו שוכבים על פני המים רק כ – 60% מגופנו שקוע ז"א שיותר כוח עילוי עובד על גופנו במצב שכיבה .
כשאנו על פני המים רוצים לשקוע אנו צריכים להבין את "תגובת המים" לגוף הצולל ולנצל זאת לטובתנו.
תנוחה אנכית (עמידה) "תחתוך" את שטח הפנים של המים, אפשר לעזור לגופינו לשקוע ע"י ריקון הריאות.
לאחר שנשקע 2-3 מטרים ונשכב אנו בעצם נגדיל את שטח הפנים של גופינו ביחס למים ובעצם נבלום את השקיעה ללא כל מאמץ וללא עזרה מצד המאזן ובעצם "נקשה" על גופינו לעלות ולרדת בצורה לא מבוקרת.
תנוחת גוף נכונה לגרום לנו להתאמץ פחות, לא להשתמש בידיים לצורך איזון, לשחות בקצב שנוח לנו ולא מוכתב לנו ע"י כוח העילוי ובסופו של דבר לחיסכון אדיר בצריכת האוויר שלנו. כמובן שלאחר השקיעה אנו נשתמש בחוק בויל ונדנדת הנפח לחץ וברגע שנגדיל את הנפח שלנו נוכל לשלוט באיזון (נבטל את המשקולות)
תגובת המאזן:
מתי בעצם צריך להשתמש במאזן שלנו?
אנו נשאף לשימוש מועט במאזן שכן זה ימנע מאיתנו צלילת זיג-זג ( לעלות לרדת ) ויחסוך לנו אוויר רב שמתבזבז לנו בצורה מיותרת על ניפוח שלא לצורך.
בקורס הצלילה למדנו שככל שאנו מעמיקים אנו מעשים כבדים יותר ויותר – ( חוק בויל ) הידחסות החליפה והאוויר הקיים במאזן בתוצאה מעליית הלחץ הסביבתי יגרמו לירידה בנפח שלנו וכביכול אנו כבדים יותר כשכל שנתקרב לפני המים השפעת הלחץ הסביבתי תהיה קטנה יותר והנפח יגדל בחזרה .
יש לדעת ולזכור שלשינוי הנפח במאזן אין השפעה מיידית ועלינו לנשום שתיים שלוש נשימות בכדי לבדות את הציפה גם הריאות משמשים כמאזן ( מאזן קטן ) .
שוב יש לשים לב באופן תמידי לתנוחת הגוף שלנו שכן שינוי ממצב שכיבה לתנוחה אנכית (גם לצורך ריקון) תגרום לגופינו לעלות או לרדת.
ככלל אנו נשאף לשחות לכיוון שאנו רוצים להגיע אליו ויש ליישם כלל זה גם בתנועה שלנו במים בציר האנכי – אם אנו מעוניינים בשינוי העותק אנו נשחה לכיוון העומק הרצוי ונהיה מוכנים לרוקן או להוסיף למאזן את האוויר המיותר או חסר בזמן שינוי הלחץ הסביבתי.
טעות נפוצה של צוללים מתחילים היא לנפח את המאזן בכדי לעלות ולרוקן במטרה להעמיק – מה שגורם לתגובת שרשרת מסוכנת ולא רצויה: חוסר יכולת לעמוד בקצב הפמפום ו/או התרסקות על הקרקעית/אלמוגים, דילוג על חניית הבטיחות, עלייה מסוכנת ומהירה מידי, איבוד בן הזוג עקב הפרש עומקים ועוד מקרים שיכולים בקלות להוביל לפאניקה ובסופו של דבר תאונת צלילה מצערת.
הפעולות הנכונות שיש לבצע הם בזמן ההעמקה לאחר ששקעתי את המטרים הראשונים ואנו שוחים לכיוון העומק אנו נוסיף אויר למאזן בפיפסים קלים (מקביל לפימפום) ובכך נגדיל את הנפח שלנו בזמן ההעמקה כשנגיע לעומק הרצוי לא נצטרך להוסיף הרבה אויר בשביל להתאזן וגם לא ניפול כאבן אל הקרקעית .
בזמן העליה אנו נרוקן אויר מהמאזן ונבצע את העליה בעזרת עבודת רגלים כך גם נוכל לשמור על האיזון בזמן החנית בטיחות . שלנו כשנצה מהים ננפח את המאזן בכדי לצוף .
גורמים נוספים המשפיעים על האיזון:
כמות המשקולות שצולל לוקח איתו מושפעת מסוג החליפה ומסוג המיכל , חליפה עבה או מיכל פלדה מצריך יותר משקולת מאשר חליפה דקה או מיכל אלמיניום בצלילה עם מיכל אלמניום כמות המשקולות בתחילת הצלילה צריכה להיות מעט יותר ממה שבאמת צריך הצולל מאחר שמיכל האלומיניום הנפוץ מאבד כ-2 ק"ג אוויר במהלך הצלילה ואנו צריכים לשאוף להגיע מעט כבדים לחניית הבטיחות ע"מ למנוע עליה לא מבוקרת לפני המים.
כל מאזנים מצוידים באינפליטור ( ברז ריקון מילוי במאזן ) אך שונים במבנה הפנימי ובעלי כושר ניפוח שונה זה מזה – יש להיות ערני ורגיש לכמות האוויר שמוכנסת או יוצאת מהמאזן . את הניפוח או ריקון אנו נבצע בפיפסים קטנים ( לחיצות קלות על הכפתור )
יש לנפח במנות קטנות ולחכות 3-5 שניות לתגובה תוך שמירת תנוחת הגוף הנכונה.
תנועת הסנפירים שלנו במים גורמת תנועה במים ומונעת מאיתנו שקיעה במידה והאיזון לא נכון ולכן ויש לקחת בחשבון שבהפסקת התנועה אנו נהיה כבדים יותר או קלים ואולי נצטרך לפצות על כך ע"י הוספת מעט אוויר למאזן.
בעומקים רדודים היו רגישים לשינוי העומק שלכם ע"י האוזניים שכן קל מאוד להרגיש כל שינוי בעומק.
ציוד עזר
עלינו לקחת בחשבון לפני הצלילה כל ציוד נוסף שאנו מצרפים לצלילה ולהכין את השפעתו על האיזון שלנו לדוגמה מצלמה ,סקוטר .
מצלמות עם מארזי צלילה שהופכות להיות מאוד פופולאריות בקרב צוללים שרוצים לנצור את היופי התת ימי בעלות כושר ציפה שונה ממצלמה למצלמה היכול להשפיע על הציפה שלנו.
סקוטר מגיע בגדליםשונים והשפעות האיזון היא שונה מסקוטר לסקוטר ישנם עם ציפה שלילת וישנם עם ציפה חיובית יש להתייחס לכל סקוטר בפני עצמו .
יש לזכור להביא זאת בחשבון ולבחור את הגודל הפיזי והשפעתו על ציפה של האביזר הנוסף ע"פ יכולות הצלילה שלנו .
אז נו איזה מאזן מתאים לי
כל זאת בפרק אך לבחור מאזן ציפה
|
| 